מדינת ישראל היא מדינה קטנה אשר מצליחה לייצא לעולם טכנולוגיות ולמכור רעיונות. מול חופי חיפה נמצא מאגר גז טבעי ובאופן קבוע עולה השאלה האם ישראל תצליח לייצא גם גז טבעי לעולם. אם הדבר אפשרי, צריך להבין כיצד ומהי המשמעות מבחינת המדינה.
בינואר 2009 הודיע תשובה בשמחה כי נמצא גז טבעי בתחנת הקידוח "תמר 1" וכי ישראל עשויה להפוך ליצואנית בתחום הגז. מאז ההכרזה עבר עשור וכדי להבין מדוע ישראל עוד לא יצאה גז ומה נדרש כדי שהדבר יקרה, עלינו להבין כיצד אפשר בכלל להעביר את הגז.
מעבר גז טבעי יכול להתבצע בשלוש דרכים
ישנן שלוש דרכים להעביר את הגז מתחנת הקידוח אל היעד הסופי ואין זה משנה אם מדובר בהעברתו בתוך המדינה או למדינות אחרות. הדרך הראשונה, שנעשה בה שימוש היום היא צינורות. דרך זו משתלמת רק בטווח הארוך כיוון שהנחת הצינורות יקרה מאד. בישראל מונחים צינורות והיום הגז הטבעי מגיע אל תחנות הכוח השונות.
הדרך השנייה להעברת הגז דורשת דחיסה שלו והובלה למדינות קרובות יחסית. שיטה זו לא מתאימה לייצוא למדינות רחוקות אך יכולה להתאים להעברה למדינות האגן התיכון. הדחיסה של הגז תתבצע לכדי 1% מנפחו הנוכחי. אפשרות שלישית היא להפוך את הגז לנוזל שנוצר מדחיסתו לכדי 0.1% מנפחו ולאחר מכן שינוע באוניה. בצורה זו ניתן להעביר כמות גדולה יותר של גז, אך תהליך הדחיסה וההמרה נחשב ליקר.
הדרך השנייה והשלישית יכולות להיות כדאיות אך הדבר תלוי בגורמים שונים בשוק ובהסכמים. הדחיסה וההובלה חייבות להיות רווחיות והדבר תלוי כמובן במחירי השוק הגלובלי.
יצוא גז טבעי נוזלי מישראל לעולם – מצב עדכני
כדאיות היצוא תלויה לא רק במדינת ישראל ולא רק במאגרי "תמר 1". היא תלויה בעולם כולו ובמחירים הגלובליים. לזה יש לצרף עוד נקודה והיא צריכת הגז בישראל כאשר המטרה היא למכור את העודפים לאחר הצריכה הפנימית ולא לייבא מצד אחד ולייצא מן הצד השני.
בחודש ינואר 2020 דווח על פגישה בין שרי האנרגיה של מצריים וישראל שמסרו כי ישראל תתחיל לייצא גז למצריים. מהלך זה נועד, בין היתר, לאפשר לישראל לייצא גז נוזלי לאירופה תוך כדי שהיא תסתמך על מתקני הנזלת גז שנמצאים במצריים.
בחודש מאי נראה כי התוכניות להעביר את הגז הנוזלי למדינות שונות הוקפאו בשל וירוס הקורונה, ירידה בצריכת הגז בעולם כולו והאטה כלכלית. בנוסף לכל אלה, הרעיון שמצריים תעביר את הגז לעולם הפך לפחות אטרקטיבי כשמחירי השוק של הגז בעולם כולו צנחו באופן משמעותי. שילוב של ביקוש נמוך עם מחירים נמוכים הופך הייצוא ללא רווחי (לפחות באופן זמני).
לנצל את מצב הגז הטבעי
רעיון הייצוא והשינוע של גז טבעי מישראל אל המדינות השכנות, הוא רעיון שיש לנצל אותו בשנים הקרובות. נכון לעכשיו, ישנו מאגר גז שהשימוש בו נחשב לנקי יותר מחלופות רבות. המתנה עם שינוע הגז וניצול המאגרים עלולה לעלות הרבה מאד כסף לאורך זמן.
נכון להגיד שכרגע מחירי הגז בעולם נמוכים, הן בשל כוחות שוק שונים והן בשל הקורונה, אך יש להסתכל היום על הטווח הארוך. ניצול נכון של מאגרי אנרגיה מתחדשת שכבר קיימים עדיף על שימוש באנרגיה מלכלכת. אם ישראל תקדים ליצור תשתית להעברת גז נוזלי גם לאירופה, היא תצטרך להשקיע כספים בטווח הקרוב, אך תוכל לנצל את המאגרים לאורך תקופה ממושכת.מדינת ישראל היא מדינה קטנה אשר מצליחה לייצא לעולם טכנולוגיות ולמכור רעיונות. מול חופי חיפה נמצא מאגר גז טבעי ובאופן קבוע עולה השאלה האם ישראל תצליח לייצא גם גז טבעי לעולם. אם הדבר אפשרי, צריך להבין כיצד ומהי המשמעות מבחינת המדינה.
בינואר 2009 הודיע תשובה בשמחה כי נמצא גז טבעי בתחנת הקידוח "תמר 1" וכי ישראל עשויה להפוך ליצואנית בתחום הגז. מאז ההכרזה עבר עשור וכדי להבין מדוע ישראל עוד לא יצאה גז ומה נדרש כדי שהדבר יקרה, עלינו להבין כיצד אפשר בכלל להעביר את הגז.
מעבר גז טבעי יכול להתבצע בשלוש דרכים
ישנן שלוש דרכים להעביר את הגז מתחנת הקידוח אל היעד הסופי ואין זה משנה אם מדובר בהעברתו בתוך המדינה או למדינות אחרות. הדרך הראשונה, שנעשה בה שימוש היום היא צינורות. דרך זו משתלמת רק בטווח הארוך כיוון שהנחת הצינורות יקרה מאד. בישראל מונחים צינורות והיום הגז הטבעי מגיע אל תחנות הכוח השונות.
הדרך השנייה להעברת הגז דורשת דחיסה שלו והובלה למדינות קרובות יחסית. שיטה זו לא מתאימה לייצוא למדינות רחוקות אך יכולה להתאים להעברה למדינות האגן התיכון. הדחיסה של הגז תתבצע לכדי 1% מנפחו הנוכחי. אפשרות שלישית היא להפוך את הגז לנוזל שנוצר מדחיסתו לכדי 0.1% מנפחו ולאחר מכן שינוע באוניה. בצורה זו ניתן להעביר כמות גדולה יותר של גז, אך תהליך הדחיסה וההמרה נחשב ליקר.
הדרך השנייה והשלישית יכולות להיות כדאיות אך הדבר תלוי בגורמים שונים בשוק ובהסכמים. הדחיסה וההובלה חייבות להיות רווחיות והדבר תלוי כמובן במחירי השוק הגלובלי.
יצוא גז טבעי נוזלי מישראל לעולם – מצב עדכני
כדאיות היצוא תלויה לא רק במדינת ישראל ולא רק במאגרי "תמר 1". היא תלויה בעולם כולו ובמחירים הגלובליים. לזה יש לצרף עוד נקודה והיא צריכת הגז בישראל כאשר המטרה היא למכור את העודפים לאחר הצריכה הפנימית ולא לייבא מצד אחד ולייצא מן הצד השני.
בחודש ינואר 2020 דווח על פגישה בין שרי האנרגיה של מצריים וישראל שמסרו כי ישראל תתחיל לייצא גז למצריים. מהלך זה נועד, בין היתר, לאפשר לישראל לייצא גז נוזלי לאירופה תוך כדי שהיא תסתמך על מתקני הנזלת גז שנמצאים במצריים.
בחודש מאי נראה כי התוכניות להעביר את הגז הנוזלי למדינות שונות הוקפאו בשל וירוס הקורונה, ירידה בצריכת הגז בעולם כולו והאטה כלכלית. בנוסף לכל אלה, הרעיון שמצריים תעביר את הגז לעולם הפך לפחות אטרקטיבי כשמחירי השוק של הגז בעולם כולו צנחו באופן משמעותי. שילוב של ביקוש נמוך עם מחירים נמוכים הופך הייצוא ללא רווחי (לפחות באופן זמני).
לנצל את מצב הגז הטבעי
רעיון הייצוא והשינוע של גז טבעי מישראל אל המדינות השכנות, הוא רעיון שיש לנצל אותו בשנים הקרובות. נכון לעכשיו, ישנו מאגר גז שהשימוש בו נחשב לנקי יותר מחלופות רבות. המתנה עם שינוע הגז וניצול המאגרים עלולה לעלות הרבה מאד כסף לאורך זמן.
נכון להגיד שכרגע מחירי הגז בעולם נמוכים, הן בשל כוחות שוק שונים והן בשל הקורונה, אך יש להסתכל היום על הטווח הארוך. ניצול נכון של מאגרי אנרגיה מתחדשת שכבר קיימים עדיף על שימוש באנרגיה מלכלכת. אם ישראל תקדים ליצור תשתית להעברת גז נוזלי גם לאירופה, היא תצטרך להשקיע כספים בטווח הקרוב, אך תוכל לנצל את המאגרים לאורך תקופה ממושכת.
Comments